מאיה יוגב
סטודנטית לתואר שני בפסיכלוגיה קלינית, אוניברסיטת בר אילן
מחקרים קודמים מראים כי אנורקסיה נרבוזה הינה מחלה מאתגרת במיוחד לטיפול. אחד מהגורמים המשוערים לקושי בטיפול במחלה הוא האתגר שחווים מטפלים ביצירת ברית טיפולית עם מטופלים אלו. בין הסיבות שעשויות להסביר את הקושי ביצירת ברית טיפולית עם מטופלים אלו היא שפעמים רבות הם מאובחנים עם קומורבידיות עם הפרעה אחת נוספת לפחות (דיכאון מג'ורי, הפרעת אישיות ועוד. מחקרים קודמים הראו כי הקומורבידיות המאפיינת מטופלים עם אנורקסיה נרבוזה מובילה לעיתים לתחושות שליליות מאוד בקרב המטפלים, בייחוד בקומורבידיות עם הפרעות אישיות
התזה שלי תתמקד בחוויות ובדעות של מטפלים באשר לגורמים המשפיעים על יצירת ברית טיפולית עם אנשים המתמודדים עם אנורקסיה נרבוזה, בדגש על מטופלים המאובחנים בקומורבידיות עם הפרעה אחת נוספת
מחקרים קודמים מראים כי אנורקסיה נרבוזה הינה מחלה מאתגרת במיוחד לטיפול. אחד מהגורמים המשוערים לקושי בטיפול במחלה הוא האתגר שחווים מטפלים ביצירת ברית טיפולית עם מטופלים אלו. בין הסיבות שעשויות להסביר את הקושי ביצירת ברית טיפולית עם מטופלים אלו היא שפעמים רבות הם מאובחנים עם קומורבידיות עם הפרעה אחת נוספת לפחות (דיכאון מג'ורי, הפרעת אישיות ועוד. מחקרים קודמים הראו כי הקומורבידיות המאפיינת מטופלים עם אנורקסיה נרבוזה מובילה לעיתים לתחושות שליליות מאוד בקרב המטפלים, בייחוד בקומורבידיות עם הפרעות אישיות
התזה שלי תתמקד בחוויות ובדעות של מטפלים באשר לגורמים המשפיעים על יצירת ברית טיפולית עם אנשים המתמודדים עם אנורקסיה נרבוזה, בדגש על מטופלים המאובחנים בקומורבידיות עם הפרעה אחת נוספת
דנה כספי
סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית במגמת מבוגר, בר אילן
מחקר התזה שלי יעסוק בחווית המטפלים באנורקסיה נרבוזה באשר לתפקיד מגדרם בטיפול וביצירת הברית הטיפולית עם מטופליהם. מחקרים רבים מעידים על ההשפעה החיובית של ברית טיפולית על מחויבות והצלחה בטיפול. כמו כן, ידוע כי אנורקסיה נרבוזה הינה מחלה מאתגרת לטיפול, ומעט ידוע בנוגע לגורמים התורמים להיווצרות ברית חזקה עם מטופלים המתמודדים עם הפרעה זו. על כן, אבקש במחקרי לבחון את אחד המשתנים שעשויים להשפיע על יצירת הברית הטיפולית, והוא מגדר המטפל והמטופל
מחקר התזה שלי יעסוק בחווית המטפלים באנורקסיה נרבוזה באשר לתפקיד מגדרם בטיפול וביצירת הברית הטיפולית עם מטופליהם. מחקרים רבים מעידים על ההשפעה החיובית של ברית טיפולית על מחויבות והצלחה בטיפול. כמו כן, ידוע כי אנורקסיה נרבוזה הינה מחלה מאתגרת לטיפול, ומעט ידוע בנוגע לגורמים התורמים להיווצרות ברית חזקה עם מטופלים המתמודדים עם הפרעה זו. על כן, אבקש במחקרי לבחון את אחד המשתנים שעשויים להשפיע על יצירת הברית הטיפולית, והוא מגדר המטפל והמטופל
נירה שמואלי
נושא מחקר הדוקטורט שלי הוא- דפוסי חשיבה משפחתיים והסתגלות רגשית לצבא
מחקר זה הנו חלק ממחקר רחב, הבוחן את הסתגלותם של מתגייסים והוריהם לשלב עזיבת הבית על מנת להתגייס לשירות הצבאי. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק מספר מאפיינים: 1. האם ישנם דפוסי חשיבה משפחתיים (חשיבה רציונלית ואירציונלית) בטריאדה המשפחתית (אם, אב וילדם/תם המתגייסים לצבא) וכיצד דפוסים אלו נשמרים או משתנים בתהליך היציאה מהבית והגיוס; 2. כיצד דפוסי החשיבה המשפחתיים קשורים להסתגלותם הרגשית של שלושת בני המשפחה לתהליכי הגיוס; 3. הבדלים ו/או דמיון מגדריים בדפוסי החשיבה וההסתגלות הרגשית בשלב הגיוס. תרומת המחקר הנה הבנה והרחבת הידע על תהליכי חשיבה רציונלית ואירציונלית במשפחה וכיצד אלו באים לביטוי בשלב עזיבת הבוגר הצעיר את הבית אל הצבא, כמו גם הגדלת הידע על הסתגלותם הרגשית של ההורים וילדם/תם המתגייסים בתהליך זה
מחקר זה הנו חלק ממחקר רחב, הבוחן את הסתגלותם של מתגייסים והוריהם לשלב עזיבת הבית על מנת להתגייס לשירות הצבאי. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק מספר מאפיינים: 1. האם ישנם דפוסי חשיבה משפחתיים (חשיבה רציונלית ואירציונלית) בטריאדה המשפחתית (אם, אב וילדם/תם המתגייסים לצבא) וכיצד דפוסים אלו נשמרים או משתנים בתהליך היציאה מהבית והגיוס; 2. כיצד דפוסי החשיבה המשפחתיים קשורים להסתגלותם הרגשית של שלושת בני המשפחה לתהליכי הגיוס; 3. הבדלים ו/או דמיון מגדריים בדפוסי החשיבה וההסתגלות הרגשית בשלב הגיוס. תרומת המחקר הנה הבנה והרחבת הידע על תהליכי חשיבה רציונלית ואירציונלית במשפחה וכיצד אלו באים לביטוי בשלב עזיבת הבוגר הצעיר את הבית אל הצבא, כמו גם הגדלת הידע על הסתגלותם הרגשית של ההורים וילדם/תם המתגייסים בתהליך זה
אפרת שקד
מלגאית נשיא בתוכנית ללימודי מגדר, דוקטורט
מחקרי עוסק בהשפעות הנתפסות של קבוצת ריצה טיפולית יעודית למתמודדות גילוי עריות, על השתנות החוויה הגופנית-נפשית של מתמודדות
גילוי עריות. המחקר מתמקד בהשתנות מארג היחסים בין חלקי העצמי השונים ובהשתנות השיח הפנימי הנסוב סביב הפגיעה המינית בילדות אל מול השיח הציבורי בישראל
הרציונל העומד בבסיס השימוש בקבוצות ריצה כהתערבות טיפולית טמון בהבנה שמכיוון שהטראומה התרחשה בזירה הגופנית והיא ממשיכה להשתמר כתסמינים גופניים, נדרש לטפל בה לא רק ברמה הקוגניטיבית כמחשבות, רגשות ומתוך עיבוד רגשי-מילולי, אלא גם באופן גופני המאפשר תהליכי עיבוד שאינם בהכרח מילוליים
מחקרי עוסק בהשפעות הנתפסות של קבוצת ריצה טיפולית יעודית למתמודדות גילוי עריות, על השתנות החוויה הגופנית-נפשית של מתמודדות
גילוי עריות. המחקר מתמקד בהשתנות מארג היחסים בין חלקי העצמי השונים ובהשתנות השיח הפנימי הנסוב סביב הפגיעה המינית בילדות אל מול השיח הציבורי בישראל
הרציונל העומד בבסיס השימוש בקבוצות ריצה כהתערבות טיפולית טמון בהבנה שמכיוון שהטראומה התרחשה בזירה הגופנית והיא ממשיכה להשתמר כתסמינים גופניים, נדרש לטפל בה לא רק ברמה הקוגניטיבית כמחשבות, רגשות ומתוך עיבוד רגשי-מילולי, אלא גם באופן גופני המאפשר תהליכי עיבוד שאינם בהכרח מילוליים
שרון שמשי
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בשירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת בן גוריון. מחקר הדוקטורט שלי מתמקד בקשר בין רגעים חדשניים בטיפול על פי הגישה הנרטיבית לבין היכולת לנוע בין מצבי עצמי על פי הגישה ההתייחסותית, וכן התרומה של משתנים אלו לתוצאות הטיפול. אני מתעניינת ביחסים הטיפוליים, בתנועה בין מצבי עצמי, ובשינוי הנרטיבי והרגשי המתרחש בטיפולים מוצלחים. בייחוד, אני מתעניינת בתהליכי שינוי בנרטיב העצמי וכן בשינויים רגשיים של המטופל המתרחשים בטיפולים פסיכודינמיים
מאיה פרבשטיין
בוגרת פסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר-אילן. המחקר של מאיה מתמקד בדרכים בהן נשים בגיל זקנה חוות וחוות משברים אישיים המתפתחים סביב מעברן לגיל מבוגר, כפי שהועלו במהלך הטיפול בהן. עבודתה של מאיה היא חלק מהפעילות הרחבה יותר של מחקר התהליך הפסיכותרפי המתרחש במעבדה שלנו. בהתבסס על הגישה ההתייחסותית, המחקר מתמקד בחקר תהליכים טיפוליים. כחלק מעבודתה, מאיה מקודדת תמלילי מפגשים טיפוליים על פי סולם ניתוח ייחודי, ובכך מרחיבה את עבודת החקירה על תהליכים טיפוליים המבוצעים על ידי חברי המעבדה שלנו
שלומית רוזן
אני מועמד לתואר שלישי בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן מאז 2008. עבודת התזה שלי, שסיימתי במסגרת התכנית ללימודי מגדר, עסקה בנושא פסיכוזה באוטוביוגרפיות של נשים.
כותרת עבודת הדוקטורט שלי היא: "יחסי הגומלין של סיפורי חיים על בדידות ותפיסת התפתחות זהות מגדרית." בהסתמך על סיפורי חיים של גברים ונשים בשנות הארבעים לחייהם, מחקר זה נועד ללכת בדרכים שבהן הבדידות שזורה בסיפורי החיים, בניסיון לפענח את יחסו לתפיסות התפתחות זהות מגדרית.
שחר ביטון
דוקטורנט בתכנית לפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת בר-אילן. אני בוגר תואר שני בתואר שני בתכנית לפסיכולוגיה קלינית (תת התמחות למבוגרים) באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בהשפעות הדדיות בין תסמיני מצוקה של הורים לחיילים קרביים ושל בנם החייל כתוצאה מהשירות הצבאי. הגיוס וההסתגלות לשירות צבאי הם תקופה מאוד תובענית ומלחיצה הן עבור המתבגר המגויס והן עבור הוריו. אמנם חווית הילד נחקרה היטב, אך נראה כי חוויית ההורים נזנחה באופן מפתיע. המטרה העיקרית של המחקר שלי היא לתרום לבסיס הידע הנוגע למשפחות אנשי צבא, על ידי בחינה פרוספקטיבית של הצרכים הרגשיים של הורי החיילים הקרביים לפני ובמהלך השירות בפועל של ילדם בצה"ל. בנוסף, המחקר יבחן מודל של השפעות הדדיות בין מצוקת הילד וההורה וכיצד משפיע מודל זה על הסתגלות הילד לשירות צבאי.
חפצי ציון מוזס
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים. אולם בעוד שמחלת הסרטן עצמה פוגעת בגוף והטיפול הרפואי בה נעשה על ידי מניפולציות על הגוף ותוכו, ההתמודדות עם המחלה והשלכותיה מעוררת ומערערת הן את הגוף והן את הנפש. על כן, טיפול המשלב החלמה נפשית עם עבודה המתייחסת גם לגוף עשוי להיות מועיל במיוחד עבור נשים הנמצאות בתהליכי התמודדות עם סרטן השד
מטרת המחקר כפולה: (1) ללמוד על חוויות הגוף בקרב נשים שהתמודדו עם סרטן השד (2) ללמוד על אופן העיסוק בתכנים העולם מהגוף בטיפול .נפשי המשלב התייחסות לגוף
.במחקר הנוכחי נבחנו שלוש גישות טיפוליות המשלבות את הגוף: דרמה תרפיה, טיפול בתנועה ופסיכותרפיה גופנית
מחקר זה עוסק בשאלות - אילו חוויות נשים מתארות בעקבות טיפול נפשי המשלב את הגוף, אילו נרטיבים גופניים הן מבנות, אילו תכנים עולים מתוך נקודת המבט של הנשים בהתמקדות בחוויות הגוף ואילו משמעויות נוצרות בתוך וביחס לגוף במהלך הטיפול ובעקבותיו. ממצאי המחקר תורמים הן להבנה החברתית של סוגיות בתחום המגדר, גוף, מיניות ונשיות והן לשדה הטיפול הנפשי
מטרת המחקר כפולה: (1) ללמוד על חוויות הגוף בקרב נשים שהתמודדו עם סרטן השד (2) ללמוד על אופן העיסוק בתכנים העולם מהגוף בטיפול .נפשי המשלב התייחסות לגוף
.במחקר הנוכחי נבחנו שלוש גישות טיפוליות המשלבות את הגוף: דרמה תרפיה, טיפול בתנועה ופסיכותרפיה גופנית
מחקר זה עוסק בשאלות - אילו חוויות נשים מתארות בעקבות טיפול נפשי המשלב את הגוף, אילו נרטיבים גופניים הן מבנות, אילו תכנים עולים מתוך נקודת המבט של הנשים בהתמקדות בחוויות הגוף ואילו משמעויות נוצרות בתוך וביחס לגוף במהלך הטיפול ובעקבותיו. ממצאי המחקר תורמים הן להבנה החברתית של סוגיות בתחום המגדר, גוף, מיניות ונשיות והן לשדה הטיפול הנפשי
גליה אדרת
לומדת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית במגמת מבוגר, בר אילן
אני חוקרת בתחום הצבא ופוסט-טראומה את השפעתו של טיפול חדשני באמצעות הכנת סרטי וידאו. חיילים לשעבר
מתכנסים לסדנא ייחודית בה הם רוכשים כלים לצילום, ויחד בקבוצות קטנות יוצרים סרטים העוסקים בתמות מגוונות הנוגעות להתמודדותם הייחודית: הסתגלות לאחר מלחמה, חזרה לאזרחות לאחר מלחמה, פוסט-טראומה, אובדן, התמכרות וכד'. מטרת המחקר שלי הינה לבצע אקספלורציה איכותנית של חוויותיהם האישיות של משתתפים בסדנא, וכמו כן לנתח את הסרטים שמופקים על מנת לחדד את הבנתנו אודות טראומה וסטרס צבא
אני חוקרת בתחום הצבא ופוסט-טראומה את השפעתו של טיפול חדשני באמצעות הכנת סרטי וידאו. חיילים לשעבר
מתכנסים לסדנא ייחודית בה הם רוכשים כלים לצילום, ויחד בקבוצות קטנות יוצרים סרטים העוסקים בתמות מגוונות הנוגעות להתמודדותם הייחודית: הסתגלות לאחר מלחמה, חזרה לאזרחות לאחר מלחמה, פוסט-טראומה, אובדן, התמכרות וכד'. מטרת המחקר שלי הינה לבצע אקספלורציה איכותנית של חוויותיהם האישיות של משתתפים בסדנא, וכמו כן לנתח את הסרטים שמופקים על מנת לחדד את הבנתנו אודות טראומה וסטרס צבא
מיכל אלמגור
במסגרת לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה עסק מחקרי בקבוצות כתיבה לנשים. כותרת העבודה שהוגשה "כתיבתהודה- קבוצת כתיבה לנשים כאמצעי לשינוי אישי וחברתי" מסמנת את מיקומו בצומת אינטרדיספלינרית של פסיכולוגיה ספרות ומגדר, ומשקפת את ממצאיו העיקריים - כתיבה של נשים בקבוצה הינה בעלת פוטנציאל להנכחה והעצמה במישור האישי והחברתי
