מחקרים בפסיכותרפיה

שרון שמשי

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בשירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת בן גוריון. מחקר הדוקטורט שלי מתמקד בקשר בין רגעים חדשניים בטיפול על פי הגישה הנרטיבית לבין היכולת לנוע בין מצבי עצמי על פי הגישה ההתייחסותית, וכן התרומה של משתנים אלו לתוצאות הטיפול. אני מתעניינת ביחסים הטיפוליים, בתנועה בין מצבי עצמי, ובשינוי הנרטיבי והרגשי המתרחש בטיפולים מוצלחים. בייחוד, אני מתעניינת בתהליכי שינוי בנרטיב העצמי וכן בשינויים רגשיים של המטופל המתרחשים בטיפולים פסיכודינמיים

מחקרים על דחק, אבל וטראומה

גליה אדרת

לומדת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית במגמת מבוגר, בר אילן
אני חוקרת בתחום הצבא ופוסט-טראומה את השפעתו של טיפול חדשני באמצעות הכנת סרטי וידאו. חיילים לשעבר
​ מתכנסים לסדנא ייחודית בה הם רוכשים כלים לצילום, ויחד בקבוצות קטנות יוצרים סרטים העוסקים בתמות מגוונות הנוגעות להתמודדותם הייחודית: הסתגלות לאחר מלחמה, חזרה לאזרחות לאחר מלחמה, פוסט-טראומה, אובדן, התמכרות וכד'. מטרת המחקר שלי הינה לבצע אקספלורציה איכותנית של חוויותיהם האישיות של משתתפים בסדנא, וכמו כן לנתח את הסרטים שמופקים על מנת לחדד את הבנתנו אודות טראומה וסטרס צבא

---

נעמי עיני

 מחקר הדוקטורט שלי מתמקד בהתמודדות של בני אמצע החיים עם אובדן הוריהם 
זו דרכו של עולם", הנה תגובה עממית ושכיחה הממצבת את מותם של הורים מבוגרים כאירוע טבעי וצפוי על ציר ההתפתחות. נקודת מבט נורמטיבית זו, סותרת לעיתים את חוויית האובדן שחווים בני הנפטרים ואינה לוקחת בחשבון את השפעותיה המשתנות והמגוונות על תפקודם הפיסי, הרגשי, התודעתי וההתנהגותי. מחקר זה מבקש להפגיש בין שתי זירות מחקר אשר מצטלבות בשכיחות גבוהה, על ציר הזמן ההתפתחותי: "אובדן הורים" ו"אמצע החיים".  המחקר יהיה מחקר משולב  (כמותני ואיכותני) ובמסגרתו נבקש ללמוד על חווית האובדן שחווים בני אמצע החיים עם פטירת הוריהם, לזהות שינויים שחלו בחייהם בעקבות האובדן, כמו גם סגנונות אבל ואופני התמודדות
חשיבות המחקר וייחודיותו נעוצות במיקוד בחוויית אובדן "נורמטיבית" ושכיחה ובחקירת ההתמודדות עם האובדן דרך פריזמה התפתחותית, המזהה באירועי חיים, מורכבים ככל שיהיו, פלטפורמה לתהליכי השתנות וצמיחה

אסתי וגה

לומדת בתכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר אילן, דוקטורט
המחקר שלי עוסק בפגיעות מיניות במגזר החרדי, מנקודת המבט של האימהות
המחקר כולל היבטים של חינוך למוגנות והתמודדות עם ההשלכות של פגיעה מינית ברמה האישית והחברתית
בשנים האחרונות, בחברה החרדית ישנה מגמת עליה מסוימת במודעות לגבי הצורך בהתייחסות משמעותית לתופעה, הן מבחינת חינוך למוגנות והן מבחינת טיפול בנפגעים
על מנת ללמוד על התופעה לעומקה ומהיבטים שונים שלה, אני בוחנת זאת מנקודת המבט של האימהות גם בהקשר לתפקידן ההורי וגם ביחס לחוויותיהן כנשים וכסובייקטים

---

ליקה חציר

מסלול דוקטורט, במחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת בר אילן
 אני עובדת כפסיכולוגית חינוכית בשירות הציבורי ובקליניקה פרטית למעלה מ- 25 שנה וכמטפלת משפחתית וזוגית משנת 2014. המטרה שלי היא לעזור לילדים, למתבגרים, להורים ומחנכים להתמודד טוב יותר עם קשיי החיים וכן, לסייע למערכות חינוכיות וארגוניות אחרות לקדם את איכות החיים של ילדים ונוער
 את המחקר שלי אני עורכת בהנחייתן של ד"ר תמר זילברג ופרופסור רבקה תובל. המחקר מתמקד בגורמים הקשורים לרווחתם של בני נוער (12-18) הסובלים ממחלה כרונית (סוכרת ואלרגיות מסכנות חיים) ויעסוק באופן הניהול של המתבגר את מחלתו הכרונית, כאשר איזון המחלה הינו תלוי תזונה. כמו כן, אבחן את התפקיד המתווך של תמיכה הורית נתפסת וסוג המוטיבציה של המתבגר על רווחתו הפסיכולוגית והפיזיולוגית. יעשה שימוש בשיטות מחקר משולבות הכוללות שאלונים וראיונות עומק

נירה שמואלי

נושא מחקר הדוקטורט שלי הוא- דפוסי חשיבה משפחתיים והסתגלות רגשית לצבא
מחקר זה הנו חלק ממחקר רחב, הבוחן את הסתגלותם של מתגייסים והוריהם לשלב עזיבת הבית על מנת להתגייס לשירות הצבאי. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק מספר מאפיינים: 1. האם ישנם דפוסי חשיבה משפחתיים (חשיבה רציונלית ואירציונלית) בטריאדה המשפחתית (אם, אב וילדם/תם המתגייסים לצבא) וכיצד דפוסים אלו נשמרים או משתנים בתהליך היציאה מהבית והגיוס; 2. כיצד דפוסי החשיבה המשפחתיים קשורים להסתגלותם הרגשית של שלושת בני המשפחה לתהליכי הגיוס; 3. הבדלים ו/או דמיון מגדריים בדפוסי החשיבה וההסתגלות הרגשית בשלב הגיוס. תרומת המחקר הנה הבנה והרחבת הידע על תהליכי חשיבה רציונלית ואירציונלית במשפחה וכיצד אלו באים לביטוי בשלב עזיבת הבוגר הצעיר את הבית אל הצבא, כמו גם הגדלת הידע על הסתגלותם הרגשית של ההורים וילדם/תם המתגייסים בתהליך זה

מחקרים בתחום בריאות הנפש ורווחה של נשים

מאיה יוגב

סטודנטית לתואר שני בפסיכלוגיה קלינית, אוניברסיטת בר אילן
מחקרים קודמים מראים כי אנורקסיה נרבוזה הינה מחלה מאתגרת במיוחד לטיפול. אחד מהגורמים המשוערים לקושי בטיפול במחלה הוא האתגר שחווים מטפלים ביצירת ברית טיפולית עם מטופלים אלו. בין הסיבות שעשויות להסביר את הקושי ביצירת ברית טיפולית עם מטופלים אלו היא שפעמים רבות הם מאובחנים עם קומורבידיות עם הפרעה אחת נוספת לפחות (דיכאון מג'ורי, הפרעת אישיות ועוד. מחקרים קודמים הראו כי הקומורבידיות המאפיינת מטופלים עם אנורקסיה נרבוזה מובילה לעיתים לתחושות שליליות מאוד בקרב המטפלים, בייחוד בקומורבידיות עם הפרעות אישיות
התזה שלי תתמקד בחוויות ובדעות של מטפלים באשר לגורמים המשפיעים על יצירת ברית טיפולית עם אנשים המתמודדים עם אנורקסיה נרבוזה, בדגש על מטופלים המאובחנים בקומורבידיות עם הפרעה אחת נוספת

דנה כספי

סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית במגמת מבוגר, בר אילן
מחקר התזה שלי יעסוק בחווית המטפלים באנורקסיה נרבוזה באשר לתפקיד מגדרם בטיפול וביצירת הברית הטיפולית עם מטופליהם. מחקרים רבים מעידים על ההשפעה החיובית של ברית טיפולית על מחויבות והצלחה בטיפול. כמו כן, ידוע כי אנורקסיה נרבוזה הינה מחלה מאתגרת לטיפול, ומעט ידוע בנוגע לגורמים התורמים להיווצרות ברית חזקה עם מטופלים המתמודדים עם הפרעה זו. על כן, אבקש במחקרי לבחון את אחד המשתנים שעשויים להשפיע על יצירת הברית הטיפולית, והוא מגדר המטפל והמטופל

הגר לב ארי

מחקר הדוקטורט שלי מתמקד באתגרים המתרחשים בברית הטיפולית בטיפול במטופלים עם אנורקסיה נרבוזה. מחקרים מצביעים על קושי משמעותי ביצירת ברית טיפולית עם הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, במסגרת טיפול פסיכותרפויטי. בעוד שברית טיפולית מהווה מנבא משמעותי של תוצאות הטיפול, ובעוד שהטיפול באנורקסיה נרבוזה מתאפיין באחוזי הצלחה נמוכים, מעט ידוע על המשתנים המשפיעים על חוזקה של הברית וכן לא קיים מחקר דיאדי או איכותני בנושא. מטרתו של המחקר היא לאפיין את האתגרים וכן את המשתנים הקשורים ביצירתה של הברית הטיפולית

---

אפרת שקד

מלגאית נשיא בתוכנית ללימודי מגדר, דוקטורט
מחקרי עוסק בהשפעות הנתפסות של קבוצת ריצה טיפולית יעודית למתמודדות גילוי עריות, על השתנות החוויה הגופנית-נפשית של מתמודדות
גילוי עריות. המחקר מתמקד בהשתנות מארג היחסים בין חלקי העצמי השונים ובהשתנות השיח הפנימי הנסוב סביב הפגיעה המינית בילדות אל מול השיח הציבורי בישראל
הרציונל העומד בבסיס השימוש בקבוצות ריצה כהתערבות טיפולית טמון בהבנה שמכיוון שהטראומה התרחשה בזירה הגופנית והיא ממשיכה להשתמר כתסמינים גופניים, נדרש לטפל בה לא רק ברמה הקוגניטיבית כמחשבות, רגשות ומתוך עיבוד רגשי-מילולי, אלא גם באופן גופני המאפשר תהליכי עיבוד שאינם בהכרח מילוליים

חפצי ציון מוזס

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים. אולם בעוד שמחלת הסרטן עצמה פוגעת בגוף והטיפול הרפואי בה נעשה על ידי מניפולציות על הגוף ותוכו, ההתמודדות עם המחלה והשלכותיה מעוררת ומערערת הן את הגוף והן את הנפש. על כן, טיפול המשלב החלמה נפשית עם עבודה המתייחסת גם לגוף עשוי להיות מועיל במיוחד עבור נשים הנמצאות בתהליכי התמודדות עם סרטן השד
מטרת המחקר כפולה: (1) ללמוד על חוויות הגוף בקרב נשים שהתמודדו עם סרטן השד (2) ללמוד על אופן העיסוק בתכנים העולם מהגוף בטיפול נפשי המשלב התייחסות לגוף
במחקר הנוכחי נבחנו שלוש גישות טיפוליות המשלבות את הגוף: דרמה תרפיה, טיפול בתנועה ופסיכותרפיה גופנית
מחקר זה עוסק בשאלות- אילו חוויות נשים מתארות בעקבות טיפול נפשי המשלב את הגוף, אילו נרטיבים גופניים הן מבנות, אילו תכנים עולים מתוך נקודת המבט של הנשים בהתמקדות בחוויות הגוף ואילו משמעויות נוצרות בתוך וביחס לגוף במהלך הטיפול ובעקבותיו. ממצאי המחקר תורמים הן להבנה החברתית של סוגיות בתחום המגדר, גוף, מיניות ונשיות והן לשדה הטיפול הנפשי