מחקרים בפסיכותרפיה
רוני עדיני-שפיגלמן
דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
מחקר הדוקטורט שלי עוסק ברעיון התנועה הנפשית בפסיכותרפיה. אני מתעניינת בהתפתחותו של המושג ובאופן בו הוא מתבטא בכתיבה הפסיכואנליטית, ובפרט במקומו כמנגנון שינוי דיאדי המנבא את תוצאות הטיפול. עבודת הדוקטורט כוללת הן התבוננות תיאורטית-קלינית והן מחקר סטטיסטי מעמיק, המבוסס על מאגר נתונים רחב אשר נאסף מטיפולים שהתקיימו בסביבה נטורליסטית, בקליניקה לשירות הקהילה של אוניברסיטת בר-אילן. מטרת המחקר הינה להוות גשר בין מחקר, תאוריה ופרקטיקה, ולאפיין את רעיון התנועה כמושג מפתח העומד ביסודה של הבריאות הנפשית.
מחקר הדוקטורט שלי עוסק ברעיון התנועה הנפשית בפסיכותרפיה. אני מתעניינת בהתפתחותו של המושג ובאופן בו הוא מתבטא בכתיבה הפסיכואנליטית, ובפרט במקומו כמנגנון שינוי דיאדי המנבא את תוצאות הטיפול. עבודת הדוקטורט כוללת הן התבוננות תיאורטית-קלינית והן מחקר סטטיסטי מעמיק, המבוסס על מאגר נתונים רחב אשר נאסף מטיפולים שהתקיימו בסביבה נטורליסטית, בקליניקה לשירות הקהילה של אוניברסיטת בר-אילן. מטרת המחקר הינה להוות גשר בין מחקר, תאוריה ופרקטיקה, ולאפיין את רעיון התנועה כמושג מפתח העומד ביסודה של הבריאות הנפשית.
נועה מלמוד
דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
..מחקר הדוקטורט שלי עוסק בשיפוט מוסרי בהעברה הנגדית. מטרת המחקר להמשיג את התופעה של שיפוט מוסרי בהעברה הנגדית, תוך מיפוי הביטויים, הניהול וההשלכות שלה
תחום המוסר או השיפוט המוסרי, כמו גם תחום ההעברה הנגדית הינו תחום מחקר נרחב בפסיכולוגיה. עם זאת, מקומו של השיפוט המוסרי, בהקשר של פסיכותרפיה לא נחקר ולא הומשג כביטויי ייחודי של העברה נגדית (בדומה להעברה ארוטית, שנאה בהעברה הנגדית וכו')
בשל העובדה שהנושא לא נחקר בעבר ובמטרה לאפשר מסקנות תאוריות, תיאורטיות ומעשיות כאחד המחקר משלב בין מתודות כמותניות לאיכותניות. אנו מקווים שתוצאות המחקר יוכלו לשמש למחקרי המשך, כמו גם להעשיר תכניות הכשרה למטפלים
ניתן לפנות אלי במייל - Noamelamud@gmail.com
..מחקר הדוקטורט שלי עוסק בשיפוט מוסרי בהעברה הנגדית. מטרת המחקר להמשיג את התופעה של שיפוט מוסרי בהעברה הנגדית, תוך מיפוי הביטויים, הניהול וההשלכות שלה
תחום המוסר או השיפוט המוסרי, כמו גם תחום ההעברה הנגדית הינו תחום מחקר נרחב בפסיכולוגיה. עם זאת, מקומו של השיפוט המוסרי, בהקשר של פסיכותרפיה לא נחקר ולא הומשג כביטויי ייחודי של העברה נגדית (בדומה להעברה ארוטית, שנאה בהעברה הנגדית וכו')
בשל העובדה שהנושא לא נחקר בעבר ובמטרה לאפשר מסקנות תאוריות, תיאורטיות ומעשיות כאחד המחקר משלב בין מתודות כמותניות לאיכותניות. אנו מקווים שתוצאות המחקר יוכלו לשמש למחקרי המשך, כמו גם להעשיר תכניות הכשרה למטפלים
ניתן לפנות אלי במייל - Noamelamud@gmail.com
שרית נחשון
מאסטרנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
במסגרת התזה שלי אני חוקרת חוויות של מטופלים בטיפול ומנסה להתחקות אחרי השאלה "מה הופך טיפול לטוב, משמעותי ומועיל עבור מטופלים?". הייחוד של המחקר הוא בכך שהוא משתמש בשאלון חדשני אשר שואל ישירות את המטופל מה קרה בפגישה הטיפולית שהיה עבורו מיטיב או לא.
המחקר נעשה במסגרת הקליניקה הטיפולית של בר אילן ומשתתפים בו מטופלים ומטפלים במסגרת קליניקה זו
במסגרת התזה שלי אני חוקרת חוויות של מטופלים בטיפול ומנסה להתחקות אחרי השאלה "מה הופך טיפול לטוב, משמעותי ומועיל עבור מטופלים?". הייחוד של המחקר הוא בכך שהוא משתמש בשאלון חדשני אשר שואל ישירות את המטופל מה קרה בפגישה הטיפולית שהיה עבורו מיטיב או לא.
המחקר נעשה במסגרת הקליניקה הטיפולית של בר אילן ומשתתפים בו מטופלים ומטפלים במסגרת קליניקה זו
מחקרים על דחק, אבל וטראומה
נעמי עיני
|
דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
מחקר הדוקטורט שלי מתמקד בהתמודדות של בני אמצע החיים עם אובדן הוריהם זו דרכו של עולם", הנה תגובה עממית ושכיחה הממצבת את מותם של הורים מבוגרים כאירוע טבעי וצפוי על ציר ההתפתחות. נקודת מבט נורמטיבית זו, סותרת לעיתים את חוויית האובדן שחווים בני הנפטרים ואינה לוקחת בחשבון את השפעותיה המשתנות והמגוונות על תפקודם הפיסי, הרגשי, התודעתי וההתנהגותי. מחקר זה מבקש להפגיש בין שתי זירות מחקר אשר מצטלבות בשכיחות גבוהה, על ציר הזמן ההתפתחותי: "אובדן הורים" ו"אמצע החיים". המחקר יהיה מחקר משולב (כמותני ואיכותני) ובמסגרתו נבקש ללמוד על חווית האובדן שחווים בני אמצע החיים עם פטירת הוריהם, לזהות שינויים שחלו בחייהם בעקבות האובדן, כמו גם סגנונות אבל ואופני התמודדות חשיבות המחקר וייחודיותו נעוצות במיקוד בחוויית אובדן "נורמטיבית" ושכיחה ובחקירת ההתמודדות עם האובדן דרך פריזמה התפתחותית, המזהה באירועי חיים, מורכבים ככל שיהיו, פלטפורמה לתהליכי השתנות וצמיחה |
|
אסתי וגה
דוקטורנטית בתכנית למגדר, אוניברסיטת בר אילן
המחקר שלי עוסק בפגיעות מיניות במגזר החרדי, מנקודת המבט של האימהות
המחקר כולל היבטים של חינוך למוגנות והתמודדות עם ההשלכות של פגיעה מינית ברמה האישית והחברתית
בשנים האחרונות, בחברה החרדית ישנה מגמת עליה מסוימת במודעות לגבי הצורך בהתייחסות משמעותית לתופעה, הן מבחינת חינוך למוגנות והן מבחינת טיפול בנפגעים
על מנת ללמוד על התופעה לעומקה ומהיבטים שונים שלה, אני בוחנת זאת מנקודת המבט של האימהות גם בהקשר לתפקידן ההורי וגם ביחס לחוויותיהן כנשים וכסובייקטים
המחקר שלי עוסק בפגיעות מיניות במגזר החרדי, מנקודת המבט של האימהות
המחקר כולל היבטים של חינוך למוגנות והתמודדות עם ההשלכות של פגיעה מינית ברמה האישית והחברתית
בשנים האחרונות, בחברה החרדית ישנה מגמת עליה מסוימת במודעות לגבי הצורך בהתייחסות משמעותית לתופעה, הן מבחינת חינוך למוגנות והן מבחינת טיפול בנפגעים
על מנת ללמוד על התופעה לעומקה ומהיבטים שונים שלה, אני בוחנת זאת מנקודת המבט של האימהות גם בהקשר לתפקידן ההורי וגם ביחס לחוויותיהן כנשים וכסובייקטים
ליקה חציר
|
דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
אני עובדת כפסיכולוגית חינוכית בשירות הציבורי ובקליניקה פרטית למעלה מ- 25 שנה וכמטפלת משפחתית וזוגית משנת 2014. המטרה שלי היא לעזור לילדים, למתבגרים, להורים ומחנכים להתמודד טוב יותר עם קשיי החיים וכן, לסייע למערכות חינוכיות וארגוניות אחרות לקדם את איכות החיים של ילדים ונוער את המחקר שלי אני עורכת בהנחייתן של ד"ר תמר זילברג ופרופסור רבקה תובל. המחקר מתמקד בגורמים הקשורים לרווחתם של בני נוער (12-18) הסובלים ממחלה כרונית (סוכרת ואלרגיות מסכנות חיים) ויעסוק באופן הניהול של המתבגר את מחלתו הכרונית, כאשר איזון המחלה הינו תלוי תזונה. כמו כן, אבחן את התפקיד המתווך של תמיכה הורית נתפסת וסוג המוטיבציה של המתבגר על רווחתו הפסיכולוגית והפיזיולוגית. יעשה שימוש בשיטות מחקר משולבות הכוללות שאלונים וראיונות עומק |
|
מור ספיון
מאסטרנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
במסגרת מחקר התזה שלי אני חוקרת את הקשר הנתפס בין טראומה והתמכרות. למרות שיש ידע רב על הקשר בין
טראומה להתמכרות בקרב נשים, יש עוד ללמוד על הפרספקטיבה של נשים מכורות בנוגע לתפקיד של טראומה, ועל הצרכים שלהם כשנעשית אינטגרציה בין טיפול בטראומה וטיפול בהתמכרות. לאור זאת, אני חוקרת בעזרת מתודות איכותניות את מקומה של טראומה בהתפתחות, בשימור ובטיפול בהתמכרות מנקודת מבטן של נשים עם התמכרות.
במסגרת מחקר התזה שלי אני חוקרת את הקשר הנתפס בין טראומה והתמכרות. למרות שיש ידע רב על הקשר בין
טראומה להתמכרות בקרב נשים, יש עוד ללמוד על הפרספקטיבה של נשים מכורות בנוגע לתפקיד של טראומה, ועל הצרכים שלהם כשנעשית אינטגרציה בין טיפול בטראומה וטיפול בהתמכרות. לאור זאת, אני חוקרת בעזרת מתודות איכותניות את מקומה של טראומה בהתפתחות, בשימור ובטיפול בהתמכרות מנקודת מבטן של נשים עם התמכרות.
מחקרים בתחום בריאות הנפש ורווחה של נשים
הגר לב ארי
דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
מחקר הדוקטורט שלי מתמקד באתגרים המתרחשים בברית הטיפולית בטיפול במטופלים עם אנורקסיה נרבוזה. מחקרים מצביעים על קושי משמעותי ביצירת ברית טיפולית עם הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, במסגרת טיפול פסיכותרפויטי. בעוד שברית טיפולית מהווה מנבא משמעותי של תוצאות הטיפול, ובעוד שהטיפול באנורקסיה נרבוזה מתאפיין באחוזי הצלחה נמוכים, מעט ידוע על המשתנים המשפיעים על חוזקה של הברית וכן לא קיים מחקר דיאדי או איכותני בנושא. מטרתו של המחקר היא לאפיין את האתגרים וכן את המשתנים הקשורים ביצירתה של הברית הטיפולית
מחקר הדוקטורט שלי מתמקד באתגרים המתרחשים בברית הטיפולית בטיפול במטופלים עם אנורקסיה נרבוזה. מחקרים מצביעים על קושי משמעותי ביצירת ברית טיפולית עם הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, במסגרת טיפול פסיכותרפויטי. בעוד שברית טיפולית מהווה מנבא משמעותי של תוצאות הטיפול, ובעוד שהטיפול באנורקסיה נרבוזה מתאפיין באחוזי הצלחה נמוכים, מעט ידוע על המשתנים המשפיעים על חוזקה של הברית וכן לא קיים מחקר דיאדי או איכותני בנושא. מטרתו של המחקר היא לאפיין את האתגרים וכן את המשתנים הקשורים ביצירתה של הברית הטיפולית
ענת רביב
דוקטורנטית בתכנית למגדר, אוניברסיטת בר אילן
אימהוֹת רבות באיי פיג'י באוקיינוס השקט, בוחרות או נענות לבקשת המשפחה לתת את ילדיהן (ילד/ ה, אח יותר) לאישה אחרת על מנת שזו תגדל אותם בתקופה הנמשכת ממספר חודשים ועד למספר שנים. בתקופה זו האֵם אינה מוותרת על הגדרתה ומקומה כאֵם והיא ממשיכה להיות מעורבת בחיי ילדיה. אופנוּת אימהית זו מוגדרת במחקר כ'אימהוּת רחוקה'. תופעה זו שכיחה ואינה זוכה לגינוי חברתי בתרבות זו. המטרה במחקר זה היא להבין לעומק את החוויה הסובייקטיבית של אימהוֹת ביולוגיות רחוקות אלו מנקודת מבטן ולתאר כיצד באה לידי ביטוי אימהותן. המחקר יבחן את ההשלכות שיש להתרה של הפרקטיקות האימהיות מהאֵם הספציפית ושילובן עם אֵם אחרת על היווצרותו של מרחב היברידי המכיל את שתי האימהוֹת, וכן את השפעתו על הזהות האימהית ועל הסובייקטיביות האימהית. המחקר יתבסס על פרדיגמה איכותנית- פמיניסטית בגישה פנומנולוגית פרשנית. במסגרתו אראיין באמצעות ראיון פתוח למחצה 25 אימהוֹת פיג'יאניות רחוקות על החוויה האימהית שלהן. מודל אימהי זה, יתרום לשיח האקדמי על מגוון המודלים האימהיים הקיימים בחברות שונות ועבור נשים שונות ויאתגר את הנורמות הרווחות בעולם המערבי המדגישות אימהוּת צנטרליסטית ואינטנסיבית.
אימהוֹת רבות באיי פיג'י באוקיינוס השקט, בוחרות או נענות לבקשת המשפחה לתת את ילדיהן (ילד/ ה, אח יותר) לאישה אחרת על מנת שזו תגדל אותם בתקופה הנמשכת ממספר חודשים ועד למספר שנים. בתקופה זו האֵם אינה מוותרת על הגדרתה ומקומה כאֵם והיא ממשיכה להיות מעורבת בחיי ילדיה. אופנוּת אימהית זו מוגדרת במחקר כ'אימהוּת רחוקה'. תופעה זו שכיחה ואינה זוכה לגינוי חברתי בתרבות זו. המטרה במחקר זה היא להבין לעומק את החוויה הסובייקטיבית של אימהוֹת ביולוגיות רחוקות אלו מנקודת מבטן ולתאר כיצד באה לידי ביטוי אימהותן. המחקר יבחן את ההשלכות שיש להתרה של הפרקטיקות האימהיות מהאֵם הספציפית ושילובן עם אֵם אחרת על היווצרותו של מרחב היברידי המכיל את שתי האימהוֹת, וכן את השפעתו על הזהות האימהית ועל הסובייקטיביות האימהית. המחקר יתבסס על פרדיגמה איכותנית- פמיניסטית בגישה פנומנולוגית פרשנית. במסגרתו אראיין באמצעות ראיון פתוח למחצה 25 אימהוֹת פיג'יאניות רחוקות על החוויה האימהית שלהן. מודל אימהי זה, יתרום לשיח האקדמי על מגוון המודלים האימהיים הקיימים בחברות שונות ועבור נשים שונות ויאתגר את הנורמות הרווחות בעולם המערבי המדגישות אימהוּת צנטרליסטית ואינטנסיבית.
לינור קגן
מאסטרנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
מחקרים קודמים מעידים על כך שהטיפול באנורקסיה נרבוזה הוא בעל אחוזי הצלחה נמוכים. עוד ידוע שכינון הבריתהטיפולית עם מטופלות.ים הסובלות.ים מאנורקסיה נרבוזה הינו בעייתי, ובה בעת, כי ברית טיפולית חזקה יכולה לתרום לטיפול ולתוצאותיו. כמו כן, ישנם ממצאים מעורבים בנוגע להשפעה של חשיפה עצמית של מטפלים על הברית הטיפולית, עם אינדיקציה מסויימת לכך ששימוש מסויים בטכניקה זו עשוי לסייע לחיזוק הברית, ולקשר הטיפולי. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים על מנת להבין את השפעותיה של החשיפה העצמית על הברית הטיפולית עם מטופלות.ים הסובלות.ים מאנורקסיה נרבוזה. על כן, במחקר התזה שלי אבקש להתמקד בהשפעותיה של חשיפה עצמית של מטפלים על הקשר הנרקם עם מטופלות.ים המתמודדות.ים עם אנורקסיה.
מחקרים קודמים מעידים על כך שהטיפול באנורקסיה נרבוזה הוא בעל אחוזי הצלחה נמוכים. עוד ידוע שכינון הבריתהטיפולית עם מטופלות.ים הסובלות.ים מאנורקסיה נרבוזה הינו בעייתי, ובה בעת, כי ברית טיפולית חזקה יכולה לתרום לטיפול ולתוצאותיו. כמו כן, ישנם ממצאים מעורבים בנוגע להשפעה של חשיפה עצמית של מטפלים על הברית הטיפולית, עם אינדיקציה מסויימת לכך ששימוש מסויים בטכניקה זו עשוי לסייע לחיזוק הברית, ולקשר הטיפולי. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים על מנת להבין את השפעותיה של החשיפה העצמית על הברית הטיפולית עם מטופלות.ים הסובלות.ים מאנורקסיה נרבוזה. על כן, במחקר התזה שלי אבקש להתמקד בהשפעותיה של חשיפה עצמית של מטפלים על הקשר הנרקם עם מטופלות.ים המתמודדות.ים עם אנורקסיה.
תמר אזולאי
מאסטרנטית במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
במסגרת התזה שלי אני חוקרת את ההשלכות הנפשיות של תקופת הקורונה. באופן ספציפי, אני מתמקדת בהשפעת קיומה של מחלה או התמודדות נפשית קודמת על דרך ההתמודדות ועל רמת המצוקה בזמן תקופת הקורונה. אני מקווה שתוצאות המחקר יוכלו להרחיב את ההבנה של ההשפעות רחבות ההיקף של תקופת הקורונה על חיינו.
במסגרת התזה שלי אני חוקרת את ההשלכות הנפשיות של תקופת הקורונה. באופן ספציפי, אני מתמקדת בהשפעת קיומה של מחלה או התמודדות נפשית קודמת על דרך ההתמודדות ועל רמת המצוקה בזמן תקופת הקורונה. אני מקווה שתוצאות המחקר יוכלו להרחיב את ההבנה של ההשפעות רחבות ההיקף של תקופת הקורונה על חיינו.
